אהוד קינן 08/05/2016 3 Comments

Podcast: Play in new window | Download

Subscribe: Email | RSS | הירשמו לפודקאסט

למה כולם מאמינים לכל סנסציה ברשת, המספר הלא חוקי שיכול לגרום לכם להיעצר על ידי ה-FBI, אפל מחקה למישהו 120 גיגה שירה והאם יוטיוב תהפוך לשירות סטרימינג לכל דבר?

שום דבר לא אמיתי בפייסבוק

השבוע פרסמה רחלי רוטנר ממאקו אייטם שבו היא מתוודה על כך שהמציאה מגוון סיפורים סנסציוניים ושלחה אותם לעמודי פייסבוק מובילים כמו שולפת ציפורניים, ישראל חופשית, הצל, במזרח כדי לראות אם הם יטרחו לבדוק את המקור. הם לא. את כל הסיפור תוכלו לקרוא כאן. אבל החלק הכי מעניין מבחינתי היה החלק שבו הסיפור על מודעת הדרושים באתר הדרושים של יד 2 שבה כתוב "עור בהיר – יתרון", התגלגל באינטרנט כשכל אדם שפרסם אותו, נתן קרדיט או לעצמו או למישהו אחר לגמרי מהמקור, ואף אחד מהם לא שיתף את התמונה אלא העלה אותה מחדש אצלו בעמוד. מה שנקרא, לגנוב תוכן.

וזה מתקשר אל הסרטון שפרסמה אגודת הסטודנטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה, מתוך מסיבה באילת שאורגנה על ידה. בסרטון רואים בעיקר בחורות בשנות ה-20 המוקדמות שלהן, נאות ביותר, קופצות בביקיני בהילוך איטי. מיד קמו על הסרטון קולות זעקה על איך הם מעזים להחפיץ ככה נשים ואיך המכללה הזו מעזה לעמוד מאחורי הסרטון וכן הלאה. אחרי שהם הפסיקו לצעוק, הם הסתכלו על השם של העמוד שפרסום אותו והוא אגודת הסטודנטים של הבינתחומי. לא המרכז עצמו, ארגון הסטודנטים שפועל בתוכו ולא ממש מייצג את המכללה. ואז הטונים השתנו ועברו להשלכת אשמה רק כדי לא לצאת בהפסד כשנאמר "אז הם צריכים להורות להם להוריד את הסרטון". כן. כי זה מה שהכי חשוב שיעשו, יתעסקו לארגון הסטודנטים באיזה סרטון הם שמים.

תרבות השנורר והזיוף הדיגיטלית הזאת היא הבסיס ללמה פייסבוק מאבדת את הרלוונטיות שלה. משתמשים כותבים הרבה פחות פוסטים מבעבר מכיוון שהרבה מרגישים שהם אלה שצריכים להיפגע בשם אחרים שלא נוכחים בשיחה באותו רגע, כדי להיפגע בעצמם. ובעניין גניבת התוכן, אתה יודע שעתידו של כל פוסט מוצלח שאנשים אוהבים, הוא להיות משוכפל ומועתק ואז להיות מופץ מחדש תחת שם אחר. אז האם באמת כל דבר הוא פוגעני? או שאנחנו כל כך מסונוורים מלהגיע למצב שבו הכל פוליטקלי קורקט ב-100% שאנחנו שוכחים שהדברים הכי טובים בחיים רחוקים מלהיות מנומסים ושווים עם כולם.

לאן נעלמו השירים?
אז פוסט שכתב איש בשם ג'יימס פינקסטון טוען שאפל מחקה לו 122 גיגה של שירים מהמחשב. בגדול הטענה היא ששירות iCloud Music Library גיבה את כל המוזיקה שלו לרשת, ומחק לו את זה מהמחשב כדי שהוא יוכל לשמוע את זה מכל מכשיר אחר שברשותו שמחובר לשירות.

הטענות העיקריות שלו הן שראשית, השירות מחק את זה בלי לשאול אותו ועכשיו הוא כבול להיות מנוי בשביל לגשת לקבצים שלו ותמיד חייב חיבור רציף לרשת, ובכלל שמה אפל נוגעת לו בקבצים בלי רשות ומוחקת. שתיצור כמה העתיקם שהיא רוצה ולא תיגע בשלו.

טענה שניה – יש שירים שאפל מאתרת על המחשב ומציעה כאילו גירסה טובה יותר. הוא אומר ששירות זיהוי השירים דפוק, והוא איבד ככה כמה ביצועים נדירים וגירסאות מיוחדות של שירים שהוריד בתשלום או קנה בדיסק והעביר למחשב. אפל, הוא אומר הציעה לו פשוט את הגירסאות הרגילות של השירים, ושיש טעויות בזיהוי אלבומים ועטיפות.

טענה שלישית ודי חמורה – אפל מצאה קבצי WAV של סקיצות וביצועים אישיים מקורייים שלו לשירים, והמירה אותם אצלה לפורמטים פחות נוחים. כך שגם אם יצליח להוריד חזרה את השירים שלו! לא שחברת תקליטים מכרה לו – הוא יקבל עותק נחות.

החדשות הטובות הן שהוא הצליח לשחזר את הרוב מגיבויים. החדשות הרעות בשבילו, היא שבפולואפים שעשו על הסיפור אומרים שהוא לא דייק. הסיפור מאוד מבלבל, לפי CNET ומאקוורלד אתה מאבד גישה לקבצים רק ממכשירים משניים לשירות. כלומר אם העלת קבצים מהמחשב האישי שלך ורצית להאזין מהאייפון – לא תוכל לעשות את זה בלי חיבור לרשת ולשירות. אבל הם אמורים להישאר על המחשב המקורי. כותב הפוסט לא ידע להגיד מה בדיוק קרה אצלו כשפנו אליו לתגובה.

אם יש לכם את המספר הזה, יכולים לעצור אתכם
לפחות בארצות הברית. הצפנה יכולה להיות מבוססת על כל מיני אלמנטים, אך השיטות בדרך כלל מסתכמות בכך שלמשתמש יש מפתח מסוים, לגוף שאליו הוא מנסה לקבל גישה יש מפתח מסוים, ואם הוא תואם, אז ניתנת גישה.

אחת השיטות לייצור מפתחות היא על ידי שימוש במספרים ראשוניים. מספר ראשוני מספר שמתחלק באחד ובעצמו. כדי לגלות אם מספר הוא ראשוני רק צריך לחלק אותו במספרים אחרים ולראות אם הוא יוצא שלם. בכך אתה עובר ספרה ספרה ובודק. האם 7 מתחלק באחד? כן. האם הוא מתחלק ב-2? לא, זה יוצא 3.5. וככה זה ממשיך עד שמגיעים ל-7 והתוצאה היא אחד.

במספרים קטנים זה מאוד קל ואפשר לעשות את החשבון אפילו בראש. אך ככל שהמספר גדל ומתארך, ככה כמות האפשרויות שצריך לבדוק גדלה, והיות שיש אינסוף מספרים, יש אינסוף מספרים ראשוניים אך כדי למצוא מספרים ראשוניים חדשים צריך כוח עיבוד גדול מאוד. נכון לעכשיו המספר הראשוני הגדול ביותר שנמצא הוא 2 בחזקת 74,207,281 מינוס 1.

אז איפה המספרים הראשוניים באים לידי ביטוי בקריפטולוגיה? בסרטון מצוין שעלה בערוץ יוטיוב בשם וונדאובר פרודקשנס, הודגמה השיטה עם שני מספרים מאוד פשוטים: 11 ו-13. אם תכפיל אחד בשני תקבל 143 וזה קל מאוד לחישוב. אך מה קורה אם תתבקש לעשות את זה הפוך. אם קודם תקבל את התוצאה ואז תיאלץ לחשב אותה לאחור, ידרשו הרבה מאוד חישובים כדי להגיע בדיוק ל-11X13.

אם תבקשו להיכנס לחשבון הבנק דרך אתר האינטרנט שלו, אתם תכניסו את הסיסמה שלכם. נגיד והיא 143, זה ידוע כמפתח הציבורי, הוא אמנם אישי שלכם אבל הוא חיצוני לבנק. כשאתם תזינו את המספר הזה, הבנק יבדוק האם המפתח הפרטי – 11 כפול 13 שווה את מה ששלחתם – המפתח הציבורי. אם כן תינתן לכם גישה. אם למשל תרצו לחשב מהם המפתחות הפרטיים, תיאלצו לעשות את החישוב לאחור מהמפתח הציבורי אך לא מדובר פה בסכום של שלוש ספרות אלא באלפי ספרות, משהו שידרוש הרבה מאוד שנות עבודה של מחשב על.

אם כך מהו המספר הלא חוקי שדיברנו עליו? ב-2008 עבר בארצות הברית חוק ה-DMCA – Digital Millennium Copyright Act שהפך הפצת כלים להעתקה ופריצה של מערכות הגנה על זכויות יוצרים ללא חוקית.המספר הלא חוקי – 8565078 וכן הלאה, הוא המספר הראשוני שמשמש תוכנת ההצפנה להגנה על סרטי DVD. המטרה הייתה למנוע העתקה ושכפול של סרטי DVD אך המספר התגלה ואיתו יכלו כל מיני תוכנות לאפשר העתקה של סרטי DVD ישירות למחשב, ומשם הדרך לאינטרנט הייתה קצרה מאוד. העבירה על החוק היא לא רק ההעתקה של ה-DVD (ובכלל שימוש ב-DVD בשנת 2016), אלא רק עצם ההחזקה במספר הזה וזה המספר הלא חוקי.

יוטיוב תתחרה בנטפליקס והולו? לא

דיווחים ברשת בלי שום אישור רשמי מדברים על כך שיוטיוב תפתח שירות סטרימינג לטלוויזיה. עכשיו אני שומע דיווחים כאלה ואחרים על תוכניות מנויים שונות של יוטיוב מאז שהיא נמכרה לגוגל פחות או יותר. ובארצות הברית כבר יש שירות RED שאפשר להאזין למוזיקה בלי פרסומות, ואפשר להקטין את האפליקציה והיא תפעל ברקע.

אז עכשיו מה שחדש זה שהשירות כנראה ייקרא אנפלאגד, והוא יציג תכנים טלוויזיוניים, אבל לא ברור בדיוק איזה ובאיזה היקף. כנראה כמו שהולו, נטפליקס ואמזון עושים – תכנים ישנים של רשתות אחרות, ותכנים מקוריים. או משהו כמו חבילה צרה של כבלים ולווין. הערוצים שמשדרים חופשי פלוס עוד כמה ערוצי נישה. מתישהו יש מצב שגם אפל תצטרף לקלחת וחוץ ממויזקה וסרטים קנויים, היא תציע שירות של ממש שיתן ספריה עצומה של תכני רכש ומקור.

המחיר הצפוי הוא 35 דולר בחודש. שחר, אתה בטח אומר לעצמו שזה יותר יקר מהולו, נטפליקס ואמזון – שכולם נעים סביב ה-8 עד 10 דולר בחודש. אז הנה החדשות. כבלים רגילים בארה"ב בשיטוט ככה אקראי בטיים וורנר (כי זה ממש משתנה מאזור לאזור ואם אתה לוקח באנדל עם טלפון ואינטרנט), מתחיל ב-20 דולר ומגיע עד 80 דולר אם אתה רוצה HBO ושואוטיים. ואתה רוצה HBO ושואו טיים כי ישם תוכניות ממש שוות. דיירקטיוי מתחיל ב-50 דולר.

אנחנו לא מחדשים בכך שעולם הטלוויזיה צועד לסטרימינג ול-VOD לצד שידורים חיים של חדשות וספורט. בגדול. עדיין יש דברים שאנשים רואים בשניה שהם משודרים – כמו משחקי הכס. אבל יוטיוב צריכה לנצל את הטכנולוגיה והתשתית שיצרה בשביל להמשיך ולהיות חזקה בתחום הווידאו ברשת, ולא להזדקן מדי ולהפוך ללא רלוונטית כאתר שפעם היו מעלים אליו סרטים. בינתיים, בכל הנוגע לתוכן שהגולשים יוצרים, פייסבוק ואפילו סנאפצ'ט הצעירה מראות נתונים ממש חזקים – היוצרים והצופים עוברים לשם.

שחר מקבל ממתקים מהמאזינים
זוהי פינה חדשה שבה אתם מוזמנים לשאול אותנו שאלות על כל נושא שבעולם, גם אם הוא לא טכנולוגי וגם אם אתם טרולים, מבטיחים שאם אתם תהיו מצחיקים, גם אנחנו. לפניות שלחו מייל, או הוסיפו אותנו בפייסבוק. רועי הרשקוביץ שלח אייטם מגיקטיים עם, שים לב, עוד פרויקט קיקסטארטר שגייס כסף ולא סיפק תמורה. גם אור הלוי שלח אלינו למייל את העדכון המתנשא ביותר שמישהו אי פעם כתב לתורמים בקיקסטארטר וזה כל כך מתנשא שאני חייב להקריא לכם את הפסקה הראשונה.

I'm going to try and explain this as easy as possible in laymen terms so everyone can TRY to understand. Those that understand, thank you for understanding and those that do not.. well, we're very sorry.

גם הפרויקט הזה לא יצא לפועל למרות שהם גבו כסף עבורו.
המלצה בדקה

שחר ממליץ על רובוהולד, זו אפליקציה שממתינה במקומכם לנציג שירות ואז מתקשרת אליכם כשהוא פנוי. לאנדרואיד ולאייפון. וגם ממליץ על הערוץ WendoverProductions

אהוד וגם שחר מפרגנים לצחי הופמן (שכבר התארח בתוכנית) על האתר שלו לביקורות סלולר.