שגיאה 53: צנזורה של מותג פרטי [032]

השגיאה שנועלת את האייפון, צנזורה בפייסבוק ואחריות של מנהלי קבוצות ומותגי סלולר פרטיים

 

00:00 גם הפעם שידרנו בחי, ואיתנו מתארח צחי הופמן – כתב סלולר וטכנולוגיה במגוון כלי תקשורת.

00:58 שגיאה 53 – אפל מגינה על הלקוחות או מעצבנת אותם (ותודה לשי מזרחי ולאביב סביון על ההבהרות וההסברים)?

משתמשי אייפון שעדכנו את המכשיר לאחרונה קיבלו את "שגיאה 53" והמכשיר שלהם די מת. עכשיו יש גם תביעה בעניין, אבל לא בטוח שהיא תתקבל.

התברר שמדובר בתיקון אבטחה שבעצם מיועד להגן על הלקוחות. בגירסה האחרונה, אפל הריצה בדיקה על כפתור הבית שהוא גם סורק טביעת האבצע, לראות שהוא המקורי שהגיע עם המכשיר ותואם למעבד. לכל אייפון ומעבד יש רק סורק אחד שאמור להתאים לו, כנראה כדי למנוע מגנבים לפרק אותו ולפרוץ למכשיר, או מחאפרפונים לא מורשים לתקן אותו. עם זאת, אם תתקנו במעבדה לא של אפל, ולא יחליפו את סורק טביעת האצבע כנראה אין בעיה.

 

אפל מחליפה מכשירים תקולים במסגרת האחריות. אבל אם זה לא בתקופת האחריות, או אם אתם אשמים בקלקול תצטרכו לשלם סכום גבוה לתיקון או להחלפה, כאשר לא תהיה אפשרות לתקן את המכשיר במעבדה פרטית. וכזו היא אפל. מעדיפה שאף אחד לא יגע לה במכשיר ואחרי זה יבוא בטענות. החלפת לבד? הלכת למעבדה לא מורשית שלא יודעת מה היא עושה? בעיה שלך.

iphone

05:56 היה היה איש שקיבל דו"ח חניה במזכרת בתיה. ועל פי תביעה של ראש העיר הוא כתב עליו כל מיני דברים בקבוצות פייסבוק מקומיות כמו "אמהות במזכרת בתיה".

השופטת החליטה שחלק מהדברים שהאיש כתב מהווים לשון הרע (שמאפשרים לתובע לקבל פיצויים). עד פה הכל נשמע הגיוני. אבל! השופטת גם אמרה שאפשר לראות את מנהל קבוצת הפייסבוק כאחראי.

"לטעמי, יש לראות בקבוצת פייסבוק משום "אמצעי תקשורת" על פי הגדרת החוק, המפנה לפקודת העתונות", נכתב בפסק הדין וגם "לפיכך הנתבע אחראי בעוולה של לשון הרע, גם מקום שפרסום מסוים הועלה על ידי אדם אחר, כאשר הוא יכול לקבוע אם פוסט כלשהו יוותר במרשתת, או יוסר ממנו".

כלומר מנהל הקבוצה אחראי, כי הוא יכול למחוק את הההודעה. האם זה יכול גם על וואטסאפ? זה ממש לא אותו דבר. בוואטסאפ למנהל יש אפשרות אולי להרחיק מישהו מקבוצה לאחר מעשה, אבל לא למחוק הודעה שכבר נשלחה ויושבת במכשירים של הנמענים. אבל עולות פה כל מיני שאלות מחדש של אחריות של מנהל הפלטפורמה, וזו לא פעם ראשונה. השאלות האלה עלו גם על הודעות בפורומים, ובטוקבקים של אתרים גדולים.

אין עדיין חקיקה מסודרת בעניין (יש תזכיר חוק שנקרא "חתימה אלקטרונית" שניסה לטפל בזה), אבל תמיד השאלה שהשופטים שאולים את עצמם היא האם מנהל הקבוצה שהוא העורך קיבל הודעה והתבקש למחוק וסירב או התעלם, והאם יש לו יכולת לפקח על כל תוכן שעולה. הרי בקבוצות של מאות אלפי אנשים, שמזדהים בשמם ובתמונתם ולא מתחבאים מאחורי כינוי או IP, יותר קל להגיע אליהם ולהטיל אשמה, מאשר לצפות שמנהל הקבוצה יסנן כל הודעה בנפרד.

12:35 כשאתם מחזיקים מוצר של חברה שנשמעת גרמנית או יפנית, יש סיכוי שזה שם שהומצא לצורך אותו מוצר, או שם שנלקח מחברה שהייתה פעם גדולה ומוכרת והיום היא רק מאפשרת להשתמש בשמה.

זה נקרא מותג מדבקה (כי לוקחים מכשיר מיצרן אנונימי ושמים עליו מדבקה של מותג שנשמע טוב או מוכר יותר). יש המכנים את זה מותג פרטי.

בתחום הסלולר אפשר לקנות שלל מכשירים בהזמנה מאתרים בחו"ל, והם באמת עשויים להיות זולים ברמה של 500 שקל למכשיר, ולהיות אפילו טובים ואמינים (עד רמה מסוימת. לא יהיה בהם מעבד סופר חזק או 4K).

לכאן נכנסים מותגי המדבקה או הפרטיים שמי שמביא אותם הוא חברה ישראלית גדולה, או יבואן גדול, שגם לוקח אחריות על המוצר. זה אומר תמיכה וחלפים במקרה של קלקול, נרתיקים ואביזרים נלווים שמתאימים למוצר. ולפעמים (אבל לא תמיד) גם עדכוני גירסאות לפי הצורך.

האם זה משתלם? נחיה ונראה. סתם. אין תשובה חד משמעית. מוצרים שיש להם "אבא ואמא" בארץ עשויים להיות קצת יותר יקרים מאשר אם קונים אותם לבד (או שקונים תחליפים. למשל סמארטפון במפרט ספציפי יכול לעלות קצת יותר במותג המדבקה מאשר מהזמנה פרטית), אבל לפעמים השירות שמקבלים והאביזרים שווים את זה (לכו חפשו נרתיק לסמארטפון מומצא בשם SDL 566). אבל אם רוצים להמר שלא יהי צריך שירות ואביזרים, אפשר בהחלט לקנות באופן פרטי.

18:10 עוד קצת פייסבוק. הצנזורה הצבאית פנתה למספר בלוגרים ומפעילי  עמודי פייסבוק בבקשה לראות סטטוסים לפני שהם מתפרסמים.

זה חוקי? כן. תקנות לשעת החירום מאז 1945 (כן. לפני קום המדינה) קובעות כי "הצנזור רשאי לאסור בצו בדרך כלל או במיוחד לפרסם חומר שפרסומו היה עשוי, או עלול להיות עשוי, לפגוע, לדעתו, בהגנתה של ישראל או בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי". וכי "כל אדם, המפרסם כל חומר מתוך הפרת צו לפי התקנה הזאת, ובעליו ועורכו של כל פרסום שבו שנתפרסם, והאדם שכתב, הדפיס, צייר או שרטט את החומר, יאשמו בעבירה על התקנות האלה".

במילים אחרות, לא משנה אם אתם ידיעות אחרונות או אבי שתולה פתק על לוח מודעות. לצנזור מטעם צה"ל יש סמכות עליכם אם פרסמתם משהו שפוגע בבטחון המדינה.

ב-2016, 71 שנה לאחר שתוקנו תקנות החירום הללו, כתבים צבאיים עובדים באופן שוטף עם הצנזורה ויודעים מה להעביר ומה לא להעביר.

אנשים פרטיים לא ממש יודעים את זה. כלומר, הם יכולים לדעת שסודות בטחוניים יפגעו בבטחון המדינה. אבל פרשנות על משהו שכבר פורסם, או מידע שהוא די ציבורי?

הדבר הזה לפעמים לא יישמים, כמו צווי איסור פרסום, שכן יש בלוגרים שפועלים מחו"ל בעברית ובאנגלית, וקשה עד בלתי אפשרי לפעול נגדם. אפשר אולי לבקש מפייסבוק לחסום גישה לתוכן בארץ, אבל זה גם לא תמיד פרקטי. הבעיה השניה היא שזה יוצר אפקט מצנן. הם עלולים לפחד לפרסמם משהו רק מהחשש שהצנזורה תפעל נגדם, או מחשש שעד שיפנו אליה ויקבלו אישור לפרסם, יחלוף זמן והחומרים יהיו לא רלוונטיים.

23:25  המלצה בדקה!

אהוד על הסרט Pushed to the edge שזמין במלואו ממש כאן מתחת לשורה הזו.

שחר על KickFarted – פרויקטים כושלים במימון הקהל

 

צחי על Drup שעוזרת לו לתקשר עם אנשי הקשר שלו בגרירה של איש קשר לאפליקציה הרלוונטית. הוא מכור לזה.

 

1 Comment

  1. חתול

    אחרי לחץ ציבורי הסתדרה הבעיה באייפון
    http://www.geektime.co.il/apple-updates-ios-for-error-53/

    Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.

מעבר לסרגל הכלים