מצגת גלאס על גבי DNA – פרק 106

גוגל גלאס חזר לשוק, טיפים לאיך להעביר מצגת מבלי לחנוק את שארית החיים מהקהל ושומרים מידע על גבי DNA

טיפים למצגות
יש מיליון מדריכים איך לעשות מצגות באינטרנט וחלקם נכתבו על ידי אנשים שמתפרנסים מלהעביר מצגות. תגגלו את זה. אנחנו ראינו צורך להעלות את הנושא בעקבות כמה הרצאות שהיינו בהם והיו בהן טעויות.

  1. תבואו מוכנים. זה נשמע בנאלי, אבל תסריט או רשימת נקודות יקלו על העבודה. אחרת זה נראה כמו אילת ור שמסתבל ויש הרבה אהה.. ולא זוכרים מה יש בכל תמונה.
  2. תכינו מראש את כל התמונות והסרטים. אל תסמכו אף פעם על חיבור אינטרנט זמין באולם. גם אם זה בתוך הליבה של האינטרנט. תכינו תמיד עותק נוסף למקרה שהמחשב קורס.
  3. לא חייבים לעבדו עם פאוור פוינט. אפשר עם תמונות וסרטונים. וזה סבבה. אבל תמספרו לעצמכם את הקבצים לפי סדר ההצגה 001,002 ותנו להם שמות בעלי משמעות ("קנגרו מצחיק", "מסך שבור", "מונה ליזה עם שפם"). אחרת תמצאו את עצמכם
  4. מתברברים עם למצוטא את הקובץ הנכון. אפשר כמובן לאלתר את הסדר או לשנות בהתאם לקהל, אבל מספרים ושמות יעזרו להעיף את זה מהר.
  5. תכינו תיקיה על הדסקטופ או הדיסק און קי עם קבצי ההרצאה. הסתירו את כל הקבצים האחרים שלכם מהדסקטופ. זה נראה חורני ומביך לפעמים כשכתוב על הדסקטופ בשם תיקיה: "תמונות של התחת שלי טיול ליוון".
  6. וידאו עדיף לנגן מנגן וידאו כמו VLC או משהו כזה. מתוך יוטיוב זה חרא כי צריך להיות תלוים בחיבור רשת. מתוך פאוור פוינט זה תמיד עושה צרות אם רוצים לרוץ קדימה או אחורה בשקפים.
  7. דאגו לכבות את כל ההתראות במחשב שלכם. זה מסיח את הדעת אם קופצת הודעה על מייל חדש, או רשיון לווינדוס לא חוקי.
  8. תמונות עם כמה שפחות טקסט. ברגע שיש טקסט על המסך – קוראים אותו ולא מקשיבים לכם. אם צריך לשים נניח צילום מסך של כתבה זה בסדר. אבל אפשר פשוט להציג אותה לכמה שניות ואחרי זה לעבור לשקף ריק ולדבר. בכלל שקפים או תמונות ריקות זה אחלה בשביל לשים בין לבין.
  9. להרגיש את הקהל ולקצר. אם אתם רואים שיותר משני אנשים עוברים להסתכל בטלפון, לא משנה מה גודל הקהל, אתם משעממים. תתחילו לחתוך.
  10. למדו היטב את התוכנה שממנה אתם מריצים את המצגת. בין אם זה גלריית תמונות, VLC או פאוור פוינט. שלא יפתיע אתכם שפתאום תמונה רצה קדימה.

גוגל גלאס חזרו

מתחת לאף ובשקט לא אופייני, גוגל השיקה מחדש את משקפי המציאות הרבודה שלה אך הפעם במקום לכוון את המוצר לצרכן חובב ההייטק, הם שינוי כיוון ולמעשה יישרו קו עם שאר יצרני המשקפיים מסוג זה, ועברו להיות פתרון הדרכה וייעול לעובדי תעשייה, פסי ייצור, חשמל וכדומה.

המשקפיים הידועים לשמצה הפכו לנושא מרכזי בסוגיית הפרטיות במרחב הציבורי, שכן הם היו מצוידים במצלמה שלא היה ניתן לדעת מתי היא מקליטה, ואכן נרשמו מספר מקרים שבהם אנשים שהרכיבו משקפיים שכאלה הורחקו ממסעדות וברים על ידי בעלי המקום או על ידי הלקוחות האחרים עצמם. כעת הדגם החדש מכיל נורה אדומה הנדלקת כאשר מתבצעת הקלטה.

שינוי נוסף מגיע בצורה החיצונית של המשקפיים, שכעת ניתן להרכיב אותם על מגוון מסגרות תומכות, בכך אלו המרכיבים משקפי ראייה, לא צריכים שגוגל תייצר עבורם את העדשות האופטיות, אלא רק לקנות את המסגרת המתאימה ולהתאים לה את העדשות. בנוסף, היכולת לפרק את המכשיר מהמשקפיים מאפשרת להתנתק מהמכשיר בעת הצורך, ללא ההכרח להחליף מסגרת הלוך חזור.

מידע נשמר על DNA
בשנים האחרונות מדענים מחפשים דרכים לשמר מידע בעיקר כי הדרכים הנוכחיות לא יעילות ואמצעי האחסון מתכלים ונהרסים. אחת הדרכים היא לקודד אותו ב-DNA. כפי שלמדנו בסדרה החיים ה-DNA מורכב מארבע סוגים שאנחנו מכנים אותם A,G,T,C ואפשר באמצעות מניפליציות עליהם פשוט לשמור מידע של קובץ במקום מידע גנטי. פשוט להמיר שילובים שונים של האותיות בקוד מחשב.

בשבוע שעבר מדענים מהרווארד הכריזו שלראשונה שמרו סרט על גבי DNA, וזה היה סרט של סוס רץ. זהו סרטון מראשית ימי הקולנוע של מייבריג' שניסה להבין אם כשסוס רץ הוא בשלב מסויים באוויר או שתמיד יש לו רגל על הקרקע. אז הוא בנה מתקן שיצלם כמה תמונות סטילז ברצף אחת אחרי השניה של סוס רץ, ואחר כך כשהריצו את התמונות ברצף בעצם נוצרה אשליה של תמונה, וזה אחד הפיתוחים הראשונים של הקולנוע.

באמצעות הנדסה גנטית ונוּקְלֵאוֹטִידִים או חומצות גרעין, המדענים הצליחו לקודד את הסרט לתוך רצף DNA. הם קידדו פיקסלים שחורים ולבנים של כל אחד מהפריימים בסרטון הסוסים של מייברידג' ב-DNA של בקטריה. כשהבקטריה מתרבה היא בעצם יוצרת גיבוי של המידע הזה ואפשר כמובן לקרוא אותו. חוץ משימושים של שמירת הסרטים שהורדתם באופן בלתי חוקי בתוך צלחת פטרי, יהיו לזה שימושים רפואיים. הבקטריה תוכל להקליט את המידע מהגוף כשהוא בריא ולנסות לשחזר אותו כשאנחנו חולים.

וכל מה שאני לוקח מהמדע המהדהים הזה, הוא שאנחנו צריכים לזכור כל הזמן לגבות את כל הקבצים שלנו. אני הסתכלתי על ערימה של אמצעי אחסון שיש לי בבית – דיסקים שמתקלפים, הארד דיסקים שחוקים (גם SSD!), וחושב שעד שבאמת ייצא מזה הארד דיסק, אנחנו חייבים פשוט לגבות.

 

המלצה בדקה
אהוד: שיתוף מיקום בגוגל – אם כבר המלצתי על זה אני מתנצל ותזכירו לי. אבל יש עכשיו במפות גוגל Share Location וזה באמת הדבר הכי יעיל שקיים במקום להגיד "מגיע עוד 40 דקות" ואיפה אתה. בלה בלה בלה אין לנו פרטיות.

 

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.

מעבר לסרגל הכלים