שמות אמיתיים בפייסבוק, טרנדים של מחשוב לביש והדפסת תלת מימד, רישום של רחפנים זעירים ברשות התעופה, הכלכלה של כוכבי יוטיוב והמלצות שהן לא באמת בדקה

00:44 שנת הרחפנים. עכשיו ה-FAA קלטה מה זה ומבקשת לרשום אותם, אפילו את הזעירים. האם יהיה ניתן לאכוף את זה? לא. האם צריך לנסות לאכוף את זה? כנראה שכן. הרחפנים הם מסוכנים ויכולים ממש לפגוע במישהו. וגם אנשים נעזרים בהם לבצע פשעים, להבריח דברים ולצלם מקומות שאסור. חלק מעניין הרישום הוא היכולת לדעת למי שייך רחפן שהיה מעורב בעבירה, או שהלך לאיבוד ורוצים להחזיר אותו לבעליו (ממש). האם הפגיעה בפרטיות של מי שרוכש רחפן פחותה מסכנה תאורטית של פגיעה בפרטיות או פגיעה פיזית במישהו אחר באמצעות רחפן? לא יודעים. אבל זה משנה את השוק ואת התחביב הזה של חובבי טיסנים, ועלול לפתוח שוק שחור של רחפנים לא רשומים (ועם מספרים סידוריים מחוקים או משוייפים) למי שלא רוצה להתעסק ברישום, או שיש לו סיבה להתחבא מהרשויות. אנחנו נזכרנו ברחפן חתול המוזר הזה.

04:38 שם אמיתי בפייסבוק. זה הנושא. הרשת החברתית מעתה גמישה יותר באפשרות לתת לאנשים להזדהות בשם שהוא לא השם שאיתו נולדו, או השם שמופיע בתעודות הזהות שלהם. מצד שני, היא מקשה על מי שרוצה לדווח על שם בדוי, שיסביר במה בדיוק מדובר ולא סתם ישתיק מישהו שלא מוצא חן בעיניו.

פייסבוק נתקלה בביקורות על החובה החד משמעית להזדהות בשם ה"אמיתי". אנשים מזדהים בשמות במה, בכינויים, לפעמים בזהות חדשה שלא תואמת את זו שקיבלו מהוריהם. מצד שני, אם כל אחד יקרא לעצמו איך שבא לו, הרשת עלולה להראות כמו אסופה של כינויים, ואנשים יהיו בריונים בחסות האנונימיות. מצד שלישי, האינטרנט מאפשר אנונימיות. פייסבוק קמה רק באמצע העשור הקודם, כשהרשת כבר עמדה יציבה ואיתנה על מספר ייסודות, שאחד מהם הוא הזכות לאנונימיות. קהילות רשת ותיקות כמו Reddit, IRC ואחרות מתבססות על כינויים, שמות בדויים, ואורחים אנונימיים לרגע. לעומת זאת, פייסבוק נוצרה בקולג'ים, כשהמטרה היא להכיר חברים אחרים מהקולג' שלך, בשמותיהם ופרצופיהם, בסוג של ספר של פרצופים.

מה הפתרון? התשובה הקצרה היא שאין ממש פתרון. כל קהילה צריכה להחליט מה החוקים שלה. במקרה של פייסבוק, היא זאת שמחליטה ונעזרת בקהילה, על פי אנשי פייסבוק, למשוב. הפשרה כרגע היא לא שם רשמי, אלא שם שאתה או את מזוהים בו. כלומר שיש אנשים מסביב שזה השם שמבחינתם מגדיר אותך.

10:40 טרנדים של השנה האחרונה:

הדפסה בתלת ממד
הדפסה תלת ממדית הגיעה לנקודת שיא ביכולת שלה לחדור לשוק עם מדפסת כמו ה-M3D שתמורת 1600 שקל מאפשרת לכל אחד ואחת ליצור דגמים תלת ממדיים בעצמם. שחר קנה אחת כזאת ואפילו בזול יותר מאשר בארץ, אחרי כל תשלומי המכס והשילוח.

תשלומים מקוונים
עם כניסת האפל פיי לשוק, עתה כל הסמארטפונים הבולטים וחלק מהשעונים מאפשרים לשלם דרכם בלי ארנק בלא מעט מקומות. כמו תמיד, בארץ זה לא ממש נפוץ או קיים בכלל. אבל בחו"ל הם כבר שם.

עליית המכונות (החכמות)
מכונות כביסה, תנורים, ואפילו מכשיר שמרענן לך את החליפה. כל אלו מכשירים שראינו בעבר, אבל שיעור החדירה שלהם לשוק עלה ועכשיו הם נמצאים לא רק אצל גיקים. מצד שני, למה שנרצה לאפות אוף או לכבס בגדים מהעבודה ולמה הפעלה מהסמארטפון של משהו, שעדיין צריך איתו אינטראקציה פיזית (כמו הכנסה או הוצאה של כביסה), טובה יותר מסתם טיימר השהייה מכני פשוט? ומה הקשר של כל זה לקלטות VHS? התשובה בפודאקטס. צפו. האזינו.

18:29 מחשוב לביש – צמיד פיטביט, או למעשה הנתונים שנאספו מצמיד פיטביט, הופכים לראיה מרכזית בתלונה על אונס. שזה קצת משונה. כי הצמיד לא באמת יכול לדעת מה היה שם. ויש מצב שאולי דווקא הנתוהנים מטעים, כי אם היא בילגנה לעצמה את הבית, הוא עדיין היה אמור לרשום תנועה חריגה. ועולה שאלה: האם הממשלה תעקוב אחרינו דרך שעונים? הנה התשובה: לא.

20:48 חוזרים לכוכבי האינטרנט: אלה שאין להם גרוש על התחת, אלה שממש מתעשרים מזה, ואלה שמתפרנסים אבל עובדים ממש קשה בשביל זה. אנחנו הצופים רואים בכולם מיליונרים נצלנים שמרוויחים טרילארדים באינטרנט וסתם רוצים לקושש מאיתנו תרומות ולהתמסחר. כשבמציאות, קשה מאוד להתפרנס רק מזה שיש לך הרבה מעריצים. הכסף צריך להגיע מאיפהשהו. האתגר הוא שכל מי שבאמצע לא מספיק פופולרי בשביל לקבל חסויות, אבל פופולרי מדי כדי לקבל תרומות דרך אתרים כמו פטריאון, כלומר הצופים חושבים שלא מגיע לו. כשדיברנו על זה, נקרענו מצחוק באמצע. כי אנחנו שדרנים מקצועיים. ועוד וידאו בונוס של תום מצמד שוגר זאזא שקצת מתייחס לנושא מנקודת מבט של דמות האפס.