נטפליקס פירסמה ביולי סטנדאפ שאומרת שהיא נכתבה על ידי בוט שלמד 400,000 שעות סטנדאפ. את התסריט היא נתנה לקול ממוחשב מתכתי להקריא על גבי אנימציה גרועה ב-3D של הופעה.
ביום חמישי, התפרסם סטדנאפ נוסף.
זו כמובן לא הפעם הראשונה שבוט יוצר תוכן וידאו. כבר ראינו סרט עם תומס מידלטאץ', מערכון של קולג' יומור, וקראנו תסריט של פרסומת מוזרה לאוליב גרדן שדיברנו עליו בפרק 150 – דקה 24:02 (שמישהו הפך למערכון מצולם)
האם זה אמיתי? אני חושב שלא. וחושב שזה אמור להיות ברור שלא, וברור שזה הפוך על הפוך – וזה בזבוז זמן לנתח את זה. כמו שסטנדאפיסט אומר "משהו אמיתי שקרה לי בדרך לכאן", אז כן – אני אהיה זה שאגיד "אבל איך זה יכול להיות שזה קרה לך בדרך לכאן, אם עכשיו חושך וחורף והסיפור שלך קורה בקיץ באמצע היום? וגם סיפרת את זה לפני שנה, אז זה קרה פעמיים?".
הבדיחות בנטפליקס שם מוזרות, ולא תמיד מצחיקות – אבל הן כן בדיחות. ויש שילוב של דברים ספציפיים מדי לאמנות של סטנדאפ שהם לא גנריים, עם שטויות מוחלטות. אחד האתגרים בבינה מלאכותית הוא להסביר למחשב את חוקי העולם. דוגמה קלאסית היא זרקתי את הפטיש על החלון ושברתי אותו. אתה כתינוק כבר יודע שזכוכית שבירה ופטיש לא. מחשב צריך להבין את זה. אותו דבר לגבי זה שמיקרו הוא תנור שנכשל בלימודים. יש פה ניואנסים על העולם שצריך להבין, או פשוט להעתיק את הבדיחה. יש עוד דוגמאות שאפשר לחפור אליהן, אבל הנה סיכום הטענות שלי
עכשיו, זה לא שבאתי רק לקלקל כי אני נהנה לקלקל בדיחות. וזה מרפיע לי רק קצת שנטפליקס לא אומרת שזה בדיחה – כי להגיד את זה כאמור, הורס את הבדיחה. אבל היו כמה דיווחים בכלי תקשורת שהתייחסו לזה ברצינות.
ארכיון לא חשוב לפרק:
-
-
קורה. אבל זה עדיין מורכב מאוד. ובניגוד לסרטים האחרים שהיו סתם מוזרים, פה ממש יש בדיחות.
-
אני כל כך זקן שתעודת הלידה היא תעודת פטירה.
-
להוכיח שאני מתבדח, הנה ילדים (קידס). זה כאילו משהו מוזר להגיד, אבל זו התחכמות לשונית.
-
מרגיש שזה נונסנס. כי להגיד למישהו אתה גרוע כמו אוכל בטיסה, זה בדיחה. ואז המטוס יאכל אותך עכשיו, מרגיש שתול בשביל שנחשוב שזה משהו לא הגיוני שמחשב אמר.
-
מיקרו הוא תנור שנפל בלימודים – צריך להבין מה זה לימודים, מה ההיררכיה בין תנור למיקרו.
-
קולבאקים – זה די קשה למחשב להבין לא רק מבנה של בדיחה, אלא גם שצריך לחזור לבדיחות מההתחלה – כמו הדגל שהוא מזכיר וחוזר בסוף, וגם הנישואין שלו כל כך ארוכים שתעודת הנישואין היא תעודת פטירה.
-
במופע השני הוא אומר באופן מוזר את סורי-נוט-סורי. זה ביטוי די עדכני, ולדעת שצריך לצחוק עליו, וגם לפרק את הביטוי הזה ולצחוק עליו – זה משהו שדורש הכרות עם העולם.
-
ומצד שני במופע ה"AI" לא מבין שפיסי פוליס זה משטרת הפוליטיקלי קורקט, אלא משטרת מחשבים. והופכת את קנסל – לתא שהוא פחית. יש פה יותר מדי שכבות של משחק מילים ואקטואליה חברתית שמחשב יידע לייצר.
-
זה הזמן לאבחנות – זו לא בדיחה של סטדנאפ. זה מטא. זה לצחוק על סטנדאפ
-
בדיחת התנור חזרה. והפעם סמארטפון – שאם הוא חכם, למה הוא לא רופא.
-
מי שלכאורה הזין את ה-AI בהופעות ולימד אותו לכתוב זה הוא קיטון פאטי, תסריטאי שכתב בין השאר לדה אוניון ולקימל. ואומר שהוא הכריח בוט. שהמילה הכריח היא כמובן דאחקה כי לבוט אין רצון או סירוב לבצע משימות. אבל זו המילה שר-ומזת שזו דאחקה.
-
בשום פרסום לא מתייחסים לטכנולוגיה של הבוט או למדעני AI שלקחו בזה חלק. – זה יכול להיות אחלה פרסום לחברת AI. אז כנראה אין כזו.
-
הייתה כתבה באתר חדשות אוסטרלי שייחסה לו את הכתיבה, וכשביקשו ממנו להגיב, אמרו שהוא נתן לבוט להגיב בשמו – שזה חלק מההפוך על הפוך.
-
בפרסומת של אוליב גארדן, שגם פאטי (ואמר שהוא עשה את זה עם בוט), משפט שצחקנו עליו אבל לא חשבנו על זה "המלצרית מגישה משהו שעובר כאוכל". זה לא משהו שאמור להילמד מפרסומות של אוליב גרדן. זה אובייסלי ירידה על המסעדה.
-
גם בתסריט ש"בוט" כתב על פי פוקס ניוז יש משפט של "מספר הפעמים שאובמה עצר את השואה – אפס". נו באמת.
-
אגב, הוא אומר שהוא לימד את המחשב על פי 1,000 שעות של אוליב גרדן. אין 1,000 שעות של פרסומות כאלה כי אין עשרות אלפי פרסומות.
-
ויש כזה גם לסרטי אקס מן. אותו פורמט – ובואו נניח שסרט של אקסמן הוא שעתיים וחצי? אין 400 סרטי אקסמן, וגם לסדרה חברים – 1,000 שעות, בסדרה שיש בה רק 236 פרקים – שהם, ככל שאני זוכר, קצרים מ-4 שעות.
לרלרת
הבת של אהוד גילתה שגוגל אסיסטנט יכול לספור, אז בדקנו עד כמה, וגם חיפשתי אנשים אחרים שבדקו.
היה אצל שחר אינסטלטור שלא רצה לעבוד, אבל זה היה החלק הכי פחות מתסכל בסיפור הזה.
המלצה בדקה
אהוד על הסרט Uncharted
