מרגלים אחר מטוסים, הקישקוש ADHD של אהוד סוף סוף הגיע, והזכות לא לדעת שנלקחה

הפרק הזה שודר בלייב ב-360 מעלות. למה? כי יכולנו. זה שימושי? במקרה שלנו לא. אבל, בלי סוללה הוא הפודקאסט העברי הראשון ששידר בלייב ב-360 מעלות.

בלי סוללה פרק 095

Posted by LowBattery on Saturday, April 29, 2017

כל המטוסים שבשמיים
פלייט ראדר אתר+אפליקציה שמראים מידע מדוייק על טיסות של כל המטוסים שטסים ברגע זה בעולם, אפשר לחפש לפי טיסה, או לפי מיקום – כלומר לכוון את הטלפון למטוס שנמצא בשמיים, ולראות מניין הוא בא, לאן הוא טס, איזה דגם הוא ומה המסלול הייעודי שלו.

זה לא משהו חדש, ולפני כמה שנים הייתה כבתה בטלוויזיה שהזהירה מזה שהמידע הזה זמין באינטרנט. כמו שפעם פחדו מזה שבאינטרנט יש הוראות להכנת פצצות אטום. הטענה בכתבה הייתה שככה מחבלים יכולים לבדוק איפה מטוסים נמצאים ולירות עליהם טיל.

אם כי כל מה שמחבלים כאלה צריכים זה לא אתר אינטרנט עם לפטופ, ולא אפליקציה, אלא זוג עיניים ולכל היותר משקפת, וידע מה מסלולי הטיסה הרגילים בישראל. כלומר לפעמים יש מידע שנגיש כל הזמן ומכל פעם, אבל הפחד מתחיל כשהמידע הזה מרוכז.

הזכות לא לדעת
"אתם חייבים לראות את זה!", "אסור להישאר אדישים!" "לילדה הזאת יש מחלה נדירה בשם חונלדי פס! שתפו!!!!". שחר: אני נזכר בכתבה שכתבתי ב-2013 שבה פחות או יותר התלוננתי על אותו דבר. אז אמרתי, מה הקטע עם כל סיפורי הצרכנות/גזילה/אלימות/מחאה שמציפים את הפיד ואיפה כל הבדיחות והצחוקים שהיו פה פעם?

והנה אנחנו מגיעים לשנת 2017, התקיפה הכימית בסוריה, באינטרנט מסתובב לו סרטון עם ילדים מתים, שרועים עם קצף שיצא להם מהפה, והכותרת היא "אתם חייבים לראות את זה!"

ואני אומר, לא, אני לא חייבים לראות את זה. למעשה, עדיף שאני לא אראה את זה. לראות דברים כאלה, סרטי סנאף נוראיים מהסוג שאתרי החדשות בארץ התחילו לקרוא לו "תיעוד", ואפילו לא טורחים לשים אזהרת תוכן גרפי. אנשים שמים אזהרת טריגר כשהם מדברים על סטייק אבל ילדים שחוטים מנשק כימי? את זה אתם חייבים לראות!

אני רוצה את הזכות לא לדעת. אני רוצה שעולם האינטרנט בכללותו יבין שלא 100% מכלל האוכלוסייה חייבים לדעת על כל דבר ודבר מחורבן שקורה בעולם.

אני רוצה את היכולת לעבור יום שלם בלי שידחפו לי לגרון רשימה של דברים נוראיים שקרו בעולם, מכיוון שאנשים משתפים את התוכן הזה לא כי הם מקווים שזה יעזור, אלא כי הם רוצים להעביר את האחריות הלאה למישהו אחר. והדרך הטובה ביותר לעשות את זה, היא בשיתוף המידע. אולי מישהו אחר כבר יעשה את זה.

הפידג'ט קיוב הגיע
אהוד קיבל את הפידג'ט קיוב שלו, שבו תמך במימון קהל. כלומר מוצר מקורי, במימון קהל, הגיע ותקין! אבל אז הבין שזה כבר אולד ניוז כי הלהיט החדש הוא ספינר, ויש גם קוביה שיש לה 12 פאות, שגם עליהם הוא שם כמה דולרים באיביי והזמין. בנוס, יש עכשיו עט פידג'ט עם כל מיני צעצועי ידיים. ובכלל, במגירות שלו במשרד תמיד יש צעצועים.

היוצרים של הפידג'ט הצליחו לקלוע לצורך בסיסי בעיצוב פשוט אבל מקורי. אנחנו צריכים תעסוקה לידיים. בשנות ה-80-90 היו קלמרים עם כל מיני תאים נשלים וזה חירפן מורים כי זה עשה רעש אבל היה ממש כיף לשחק בזה, וזה הרגיע ועזר להתרכז. עכשיו את בתי הספר כובשים ספינרים וכתבי צרכנות נטרפים מכותרות על זה, ובשבועות הקרובים בטח נראה שלל צעצועי פידג'ט נוספים (כמו הפידג'ט שלו 12 פאות) עד שזה ידעך.

צפינו ב-Guardians Of the Galaxy החדש. מלא אקשן, מלא רפרנסים, מלא צחוקים. 136 דקות של סרט שזה לפעמים מכביד. עלילה – meh. אבל כל השאר ממש ממש כיף ולכן אנחנו נותנים 90% סוללה. וההנ הפרויקט של אורי אשכנזי – איפה כדאי לשבת. וסליחה לבן קול שלא טרח לעשות שום דבר בשביל זה.

המלצה בדקה
אהוד ממליץ על העונה החדש של סיליקון ואלי – שממשיכה להיות מצחיקה, למרות שהיא קצת נשחקת.