תערוכת הסלולר בקניה עם בינה מלאכותית 085

Play

 

תערוכת הסלולר בברצלונה כבר מתחילה, המאזין הקנייתי שלנו התגלה ובינה מלאכותית, מה הקטע שלה

המאזין הקנייתי

לפני שלושה שבועות בפרק 82 דיברנו על המדינות שמהן מאזינים לפודקאסט וראינו שיש האזנה אחת מקניה שבדרום אפריקה. אהוד ביקש על גלי האינטרנט שאותו מאזין מסתורי יחשוף את עצמו. ובכן, נחשו איזו הודעה קיבלנו לעמוד הפייסבוק של LowBattery.

המאזין הקנייתי שלנו נחשף, ומסתבר שהוא ישראלי בשם רועי שעובד בניירובי, והוא מספר שהוא מאזין קבוע לתוכנית. אז רועי אנחנו שמחים מאוד שאתה מאזין לנו ועכשיו יש לי בקשה חדשה. אנחנו רואים שיש האזנה אחת מפינלנד, אז בזאת אנחנו פונים לפיני או הישראלי שנמצא בפינלנד, דבר איתנו בפייסבוק, מתים לשמוע מיהו האדם היחיד בפינלנד שמאזין לנו.

תערוכת הסלולר בברצלונה

בלאקברי הציגה את ה-KeyOne – אנדרואיד שלבגודל 4.5 אינץ' פלוס מקלדת פיזית שיש בה קיצורי דרך לכל כפתור וכן אפשר להחליק עליה את האצבע. במהלך השבוע LG תציג את ה-G6 שיהיה צר וגבוה, אטום למים ואבק וייפרד מהסוללה הנשלפת. וואווי תציג סמארטפון שיזהה את העיניים ככל הנראה, נוקיה תעשה קאמבק לפי הדיווחים לנוקיה 3310 עם סנייק 2 ותציג עוד כמה אנדרואידים. סמסונג תציג טאבלט שלה ורמזים לגבי ה-S8 כולל תאריך ההשקה המיועד שלו (שאנחנו יודעים שיהיה סביב סוף חודש מארס).ה

 

העתיד של האינטליגנציה המלאכותית

IBM בנתה את מחשב העל ווטסון שהתחרה בשני אלופי התוכנית ג'פרדי. זוהי תוכנית טריוויה שבה המשימה שלו הייתה לא רק לענות על השאלות נכון, אלא גם להבין את השאלות שלרוב נשאלות באנגלית מפותלת למדי. אותן שאלות נשאלות באופן מסובך, ולעתים כוללות הומור ומשחקי מילים, דברים שמחשבים מתקשים מאוד להבין. הקושי של מחשב להבין שפה טבעית היא שאין לו הקשר. אותו הקשר שאנחנו מפרשים לפי ניסיון חיים, תרבות ודעה קדומה.

כדי להכין את ווטסון לשחק בג'פרדי – משהו שעליו לעשות אופליין לחלוטין, כלומר לענות על בסיס ידע שכבר נמצא בו, החליטו המדענים לקחת את כל השאלות שנשאלו במשחק בשנים האחרונות ולהריץ אותן דרך המחשב. אחת מהן היא זאת: In 1698, This comet discoverer took a ship called the paramour pink on the first purely scientific sea voyage. התשובה הנכונה היא מי הוא אדמונד היילי, ווטסון ענה מיהו פיטר סלרס – שחקן קולנוע הידוע בין השאר בתפקידו כפנתר הוורוד.

התשובה של ווטסון היא ככל הנראה הדבר האחרון שאדם יגיד, אך למחשב היא נראתה הגיונית והנה למה: ווטסון הריץ חיפוש דרך מאגרי מידע נרחבים והתביית על צמד המילים Pink ו- Paramour ורוד ומאהבת או פילגש. כשהצליב את המידע, הניח שהכוונה הייתה לפיטר סלרס.

מחשבים מצטיינים במשחקים כמו שחמט מכיוון שהוא מכיל דמויות משחק ברורות וחוקים מוגדרים. לכל דמות יש מערכת חוקים משלה ולכל תנועה מספר סופי של אפשרויות לתוצאה.

בשנת 1997 מחשב אחר של IBM בשם Deep Blue ניצח את אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב, ולראשונה זה היה נראה שמחשבים יכולים לנצח את האדם בפעולות סבוכות ומורכבות. אך היה מדובר באשלייה, שכן Deep Blue אינו מחשב עם בינה מלאכותית, אלא מכונת חישוב מעולה של שחמט. המחשב לא הבין את הסביבה שלו, לא הייתה לו יכולת ללמוד או לתקשר באופן טבעי, הוא למעשה היה מה שהוא – מחשבון מפואר.

בשנות ה-60 נעשה אחד הניסויים המוקדמים לייצר מנוע AI ושמו הוא אלייזה. מה שלימים הפך לתוכנה שאפשר לגשת אליה דרך אתר אינטרנט. התוכנה עבדה בצורה מתוחכמת. המשתמש היה מקליד שאלה והתוכנה הייתה מחזירה תשובה שמכילה מילות מפתח מהשאלה המקורית, אך מנסחת אותה בצורת שאלה. בכך אם תספר למכונה שאתה שמח, היא תשאל אם אתה חושב שזה נורמלי להיות שמח. ואז תשאל "האם באת אלי כי אתה שמח?"

השיחה עם אלייזה היא מאוד מעגלית ולתוכנה אין כל אינטלגנציה כלשהי, אך היא יוצרת את הרושם כאילו יש שם יצור תבונתי במידה כלשהי. אם תספרו למכונה שאתם אינכם בין החיים, היא תשאל האם אתם נהנים להיות מתים. כלומר היא לא מבינה מושגים שברורים לנו מאליהם.

בעוד יש כאלו המנסים ללמד את המכונה לחשוב כאדם על ידי הזנה ידנית של קוד המכיל משפטי הגיון אנושיים, יש את אלו שהבינו שלהעמיס מידע גולמי של מהו כל דבר בעולם והחוקיות שלו כלפי שאר הדברים, לעולם לא תספיק.

בכך נולדה למידת מחשב – Machine Learning. השיטה פשוטה בבסיסה, במקום שהאדם ינסה להגדיר למחשב מהו אובייקט או קונספט כלשהו, מראים למחשב דוגמאות לאותו אובייקט ואומרים מהו, וממפגשים חוזרים ונשנים עם אותו אובייקט, המחשב מבין לבד לזהות אותו.

לדוגמה, אם תרצו להגדיר למחשב מהו תפוח, תצטרכו לנסח מערכת חוקים מסובכת שמסבירה את הצורה, הצבע, המרקם, החיים של התפוח ומותו וכל זה לסוג אחד. במקום זה, לוקחים כמה סוגים של תפוחים, מראים אותם למחשב והוא מסיק לבד ממה שלמד, מהו תפוח ומה הוא לא.

כפי שסיפרנו בפרק שעבר, מערכת DeepMind של גוגל הראתה שבמקרים בהם המשאבים נמוכים והמשימה היא להשיג כמה שיותר מהם, הנכונות שלה לנקוט באלימות גדלה משמעותית לעומת זמנים שבהם המשאבים זמינים – תכונה אנושית למדי.

בניסוי אחר היא הראתה נכונות לעבוד בצוות כדי להשיג מטרה משותפת. גם תכונה אנושית מאוד. אנחנו מפנטזים על עתיד שבו מחשבי על יבצעו את המטלות המתישות מחיי היום יום שלנו והדבר קיים כבר שנים בהוליווד, שם כבר בשנות ה-60 נבנו מחשבי על לתקופתם, והציבור נדהם מכוח המחשוב שלפתע קיים. אותו כוח הונצח בסרט המדע הבדיוני 2001 a space odysey  שבו מחשב בינה מלאכותית בשם HAL מופיע כישות תבונתית מלאה ולא כמסך עם שורות קוד.

עם הזמן, הציבור הבין שזה שהמחשוב התקדם לאיפה שהוא נמצא באותו רגע במהירות, לא אומר שהטכנולוגיה תגיע לשלב הבא באותו הזמן. בכך התפתחות האינטליגנציה המלאכותית, נבלמה.

כיום אנחנו נמצאים בנקודה המרגשת ביותר, שבה הטכנולוגיה כמעט והדביקה את הפנטזיות מהקולנוע. ועם כל הכבוד לתרחישי יום הדין, אני לא חושש לעתיד האנושות בגלל איזה רובוט, אלא בגלל האנושות עצמה.

המלצה בדקה

אהוד ממליץ להוריד סרטים וסדרות בנטפליקס לטאבלט או לסמארטפון ולצפות אופליין בנסיעות וטיסות ארוכות. הקובץ יעבוד רק על אפליקציית נטפליקס בשביל למנוע פיראטיות.

כמו כן, באלעל אפשר להוריד מראש את אפליקציית Dream stream שמייתרת את הצורך במסך אישי. כל התוכן שאלעל מציעה מוזרם דרך רשתות ווייפיי שהיא פותחת במטוסים, ללא אינטרנט.

שחר ממליץ על רדיו גרדן – זהו שירות אינטרנט המאפשר לכם להצביע במפה על כל נקודה בעולם, ולשמוע את תחנות הרדיו המשודרות משם.

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.